אדמות גיבתון במערת ניקונור בירושלים

אדמת גבתון במערת ניקנור בירושלים

התמונה מעיתון "הארץ" 3.11.1941

בצילום קברו של מנחם
אוסישקין ביום שלושים
למותו. על הקבר הונחו
233 שקיות אדמה. בכל
שקית- אדמה מאחד
היישובים שהוקמו עד אז על
אדמות הקרן הקיימת .
באחת מהן אדמת גיבתון.

המקום : מערת ניקנור בה הצופים ,בתחום אוניברסיטה העברית. המערה, מערת קברים עתיקה,
משלהי תקופת הבית השני ובה גלוסקמה (תיבת עצמות ) שעליה חקוקה ביוונית וארמית כתובת
המציינת שהעצמית הן של "ניקנור מאלכסנדריה אשר עשה את הדלתות ".
ניקנור זה נודע בגמרא כמי שתרם את אחד השערים המפוארים לחצר המקדש . על הבאת הדלתות
מסופר בתלמוד הבבלי ,יומא לח עא. שם מסופר ש "כל השערים שהיו במקדש נשתנו להיות של זהב
(צופו בזהב) חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשו בו נסים". על הניסים מסופר שם, ש"כשהלך ניקנור
להביא דלתות מאלכסנדריה עמד עליו נחשול שבים לטבעו . נטלו אחת מהן (מהשערים) והטילוה
לים ועדיין לא נח הים מזעפו. ביקשו להטיל את חברתה ,עמד הוא (ניקנור) וכרכה (קשר עצמו אליה).
אמר להם הטילוני עימה . מיד נח הים מזעפו . והיה מצטער על חברתה. כיוון שר שהגיעו לנמלה של
עכו (טעות. הנמל של ירושלים היה נמל יפו), הייתה מבצבצת ויוצאת מתחת דופני הספינה".
סיפור ידוע זה ריגש את תושבי הארץ . הוצע לעשות את מערת ניקנור מערת לפנתאון (מקום קבורה
לגדולי האומה) . הראשון שנקבר בה, ב- 1934, היה מנהיג חובבי ציון פינסקר.
אמנם המערה לא נעשתה פנתיאון ,אך עם מותו של אוסישקין בתשרי תש'ב (1941) הוצע לקבור גם
אותו במערת ניקנור . ביום השלושים למותו הונחו במערה על קברו 233 שקיקים ובהם אדמה
מיישובים שהוקמו על אדמות הקרן הקיימת, שאוסישקין היה נשיאה במשך שנים .
אחד השקיקים הכיל אדמה מאדמות גיבתון. חברי גיבתון שלחו שקיק זה על ידי חמדה בן ישראל
שבעלה יעקב היה אז במדבר המערבי (הסהרה שמממרב למצרים ), ובכך חלקו הערכה וכבוד לה
ולבעלה החייל . חמדה לקחה עימה גם את בנה היחיד אורי – אז בן עשר. הוא זוכר גם כיום את
הנסיעה לירושלים, וכאשר למד באוניברסיטה היה יורד מפעם לפעם גם למערת ניקנור, יודע שבה
גם מעט מאדמת גיבתון .

הערה: גיבתון כמצודת אוסישקין –ידוע מפעל הקמת מצודות אוסישקין (דן, דפנה ועוד) "כאמצעי
לשמור על אדמות הלאום". זה היה ב1939 .שנים לפני כן, ב- 1933 הוקמו לאותה מטרה (שמירה
על אדמת הלאום) גם מושבי התיישבות האלף -גיבתון אחת מהן . גיבתון לא כונתה 'מצודה' אך
נבנתה כמצודה –מוקפת גדרות ועמדות שמירה ובמרכזה מבנה כמצודה –הבית הציבורי –הוא
והעמדות שעדיין קימות מזכירות מדוע והיכן הוקמה גיבתון .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: