אדמות גיבתון במערת ניקונור בירושלים

אדמת גבתון במערת ניקנור בירושלים

התמונה מעיתון "הארץ" 3.11.1941

בצילום קברו של מנחם
אוסישקין ביום שלושים
למותו. על הקבר הונחו
233 שקיות אדמה. בכל
שקית- אדמה מאחד
היישובים שהוקמו עד אז על
אדמות הקרן הקיימת .
באחת מהן אדמת גיבתון.

המקום : מערת ניקנור בה הצופים ,בתחום אוניברסיטה העברית. המערה, מערת קברים עתיקה,
משלהי תקופת הבית השני ובה גלוסקמה (תיבת עצמות ) שעליה חקוקה ביוונית וארמית כתובת
המציינת שהעצמית הן של "ניקנור מאלכסנדריה אשר עשה את הדלתות ".
ניקנור זה נודע בגמרא כמי שתרם את אחד השערים המפוארים לחצר המקדש . על הבאת הדלתות
מסופר בתלמוד הבבלי ,יומא לח עא. שם מסופר ש "כל השערים שהיו במקדש נשתנו להיות של זהב
(צופו בזהב) חוץ משערי ניקנור, מפני שנעשו בו נסים". על הניסים מסופר שם, ש"כשהלך ניקנור
להביא דלתות מאלכסנדריה עמד עליו נחשול שבים לטבעו . נטלו אחת מהן (מהשערים) והטילוה
לים ועדיין לא נח הים מזעפו. ביקשו להטיל את חברתה ,עמד הוא (ניקנור) וכרכה (קשר עצמו אליה).
אמר להם הטילוני עימה . מיד נח הים מזעפו . והיה מצטער על חברתה. כיוון שר שהגיעו לנמלה של
עכו (טעות. הנמל של ירושלים היה נמל יפו), הייתה מבצבצת ויוצאת מתחת דופני הספינה".
סיפור ידוע זה ריגש את תושבי הארץ . הוצע לעשות את מערת ניקנור מערת לפנתאון (מקום קבורה
לגדולי האומה) . הראשון שנקבר בה, ב- 1934, היה מנהיג חובבי ציון פינסקר.
אמנם המערה לא נעשתה פנתיאון ,אך עם מותו של אוסישקין בתשרי תש'ב (1941) הוצע לקבור גם
אותו במערת ניקנור . ביום השלושים למותו הונחו במערה על קברו 233 שקיקים ובהם אדמה
מיישובים שהוקמו על אדמות הקרן הקיימת, שאוסישקין היה נשיאה במשך שנים .
אחד השקיקים הכיל אדמה מאדמות גיבתון. חברי גיבתון שלחו שקיק זה על ידי חמדה בן ישראל
שבעלה יעקב היה אז במדבר המערבי (הסהרה שמממרב למצרים ), ובכך חלקו הערכה וכבוד לה
ולבעלה החייל . חמדה לקחה עימה גם את בנה היחיד אורי – אז בן עשר. הוא זוכר גם כיום את
הנסיעה לירושלים, וכאשר למד באוניברסיטה היה יורד מפעם לפעם גם למערת ניקנור, יודע שבה
גם מעט מאדמת גיבתון .

הערה: גיבתון כמצודת אוסישקין –ידוע מפעל הקמת מצודות אוסישקין (דן, דפנה ועוד) "כאמצעי
לשמור על אדמות הלאום". זה היה ב1939 .שנים לפני כן, ב- 1933 הוקמו לאותה מטרה (שמירה
על אדמת הלאום) גם מושבי התיישבות האלף -גיבתון אחת מהן . גיבתון לא כונתה 'מצודה' אך
נבנתה כמצודה –מוקפת גדרות ועמדות שמירה ובמרכזה מבנה כמצודה –הבית הציבורי –הוא
והעמדות שעדיין קימות מזכירות מדוע והיכן הוקמה גיבתון .

כמעט גיבתונים

.זה סיפור על שניים שיהיו אחר כך ,בעתיד,גיבתונים . בסיפור זה אחד הוא נער –בן למשפחה גיבתונית – והשני מעפיל,כלומר מיועד לעלות לארץ ולהתיישב בה . בסיפור זה יצאו שניהם ,שלא היכרו זה את זה, לעבר חוף ניצנים . אחד ,הוא משה דגן שיהיה אחר כך חבר גיבתון, בספינה יחד עם 850 מעפילים שהיו אמורים,לאחר שנות שואה ומחנות עקורים ,לרדת בחוף המולדת ,במקום בו בחרה ה"הגנה" בין הכפריםהערבים איסדוד (אשדוד) שם כבר חיכו להם אנשי פלמ'ח מוכנים לסייע בירידה מהאוניה וגם כמה מכוניות שנועדו להסיעם ללב הארץ. השני ,בן גיבתון צעיר,נסע עם עוד אנשי 'הגנה' לאותו יעד באוטובוס 'דרום יהודה' לחוף ניצנים שבו היו אמורים לפגוש את המעפילים ולסייע להם להיכנס לארץ.שניהם היו אז כמעט גיבתונים שלא הכירו אחד את השני .

משה היה בספינה 'שבתי לוזינסקי',שם שניתן לה ע'י ההגנה.והוא כבר אז (בגולה גויס) ל”הגנה "כדי לסייע בארגון 850 המעפילים בלינה, חלוקת מזון ומים , תורנויות אוכל,שירותים, התרעננות על הסיפון ועוד.

שבתי לוזינסקי הגיע לקרבת החוף, אנשי הפלמח משכו חבל לספינה והמעפילים החלו לרדת .הים סער ורק מעטים יודעי שחיה הצליחו להגיע לחוף.משה דגן היה אחד מהם ועוד באותו לילה הוסע לקיבוץ גלאון שבו הייתה אחותו.כך 'החמיץ' משה את אירועי אותו לילה שבו הגיע. כמעט גיבתוני נוסף ,מיכאל כהן , לחוף ולספינה.

כאשר הים הסוער היקשה על ירידת רוב המעפילים לחוף הוחלט שהספינה תחזור מעט לעומק הים ומשם במלוא הקיטור תוסע לחוף ותתקרב ליבשה. כאשר נעשה הדבר היה ברור שהספינה התקועה בחוף תתגלה בבקר לסיור בריטי וצבא יגיע לאסור את המעפילים ,אז החליטה ה"הגנה" להזעיק לחוף יהודים רבים כדי שיתערבבו עם המעפילים וימנעו את גירושם מהארץ תכנית זו נתבצעה בעבר בעת שחרור מעפילי עתלית והיתה מוכרת ב"הגנה" בשם התכנית הגדולה. מפקדי ה"הגנה" בסביבה ברחובות, בקיבוצים ובמושבים ידעו מה התכנית והוטל עליהם להעיק לחוף ניצנים תושבים רבים .מיכאל כהן שבאותה עת היה פועל במסגריה ברחובות יצא מיד לדרך .רבים מבני גילו למדו אז,בגימסניה שברחובת ולא ידעו על המתרחש .מיכיק כתב על עלילות אותו לילה ומה שקרה אחר כך. הבריטים עצרו את כל מי שנראה להם מעפיל. כל הארץ ישראלים נרטבו בים וגם החליפו בגדים עם המעפילים וכולם. גם המעפילים,הודיעו שהם תושבי ארץ ישראל .הבריטים זיהו כמה עשרות 'מעפילים',אחד מהם היה מיכיק, היסיעום לנמל חיפה ולאחר מיון נוסף הובילו אותם למחנה מעצר בקפריסין .על אירוע זה כתב נתן אלתרמן שיר לעג לבריטים, גיל אלדמע חיבר מנגינה .במזכירות הכפר מצויים מילות השיר והתוים.

גיבתון –ביצורים מספרים.אנשים יכולים לספר על אירועים שהיו עדים או שותפים להם כך יודעים אנו מהעבר על משה דגן ומיכאל כהן וספינת המעפילים שבתי לוזינסקי .אולם גם עצמים דוממים יכולים לספר סיפור .גם ביצורי כפר גיבתון .נקשיב להם כל עוד הם קיימים.לכאורה הם קיימים לנצח אך שמועות מספרות שאולי רחובות תזיז אותם מעט .כבר הוזזו עמדות בגיבתון אך הנותרות נקבעו כאתרי שימור. למרות זאת 'מפריעה' העמדה בפינה המערבית-צפונית הבולטת לרחוב חנה אברך שברחובות ויש שמועות להזזתה. עלינו לזכור כי היא מספרת על גיבתון כיישוב שנועד להגן על על אדמות היהודים מול הכפרים הערביים וגם להשתלב בהגנה עלרחובות .בכך הבטיחה את השטחים שעליהם קמו השיכונים ואזורי התעשיה והמסחר במערב

מה יש פה בכלל? 6 נקודות מבט חדשות על השכונה המוכרת

בכל יום אנחנו יוצאים מאותו בניין, עוברים באותו שביל וחוצים את אותו כביש.

משעמם? לא בטוח.

בעצם, בטוח שלא משעמם. השאלה היא איך נמצא עניין חדש באותה סביבה מוכרת, שגם אם חלים בה שינויים, הם בדרך כלל איטיים ולא מפתיעים.

המשך קריאת הפוסט "מה יש פה בכלל? 6 נקודות מבט חדשות על השכונה המוכרת"

מטיילים עצמאיים – לא צריכים מדריך!

כל מורה , מדריך והורה צריכים לשאוף לכך שיהיו מיותרים.

מה זאת אומרת? זאת אומרת שהצלחתם להעניק לילדים, לתלמידים ולמודרכים שלכם כלים אמיתיים לחיים. כלים שבהם יוכלו להשתמש גם כאשר אתם לא בסביבה. אם ביצעתם את תפקידכם נכון, הצמחתם אדם שיודע למצוא את דרכו, לשים לב לפרטים, לשאול שאלות נכונות ולהשיג מידע.

איך עושים את זה?

המשך קריאת הפוסט "מטיילים עצמאיים – לא צריכים מדריך!"

ט"ו בשבט – לא יום הולדת לאילן

הידעתם שלא תמיד ט"ו בשבט היה חג הנטיעות?

למעשה, שיא החורף שבו חל ט"ו בשבט כנראה איננו הזמן האידיאלי לנטיעות. ט"ו בשבט גם לא תמיד היה חג הטיולים והטבע או חג שמירת הסביבה… אז מאיפה הופיע התאריך הזה, ומה משמעותו?

המשך קריאת הפוסט "ט"ו בשבט – לא יום הולדת לאילן"

"תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב"

בכל יום ויום הסביבה מספקת לנו משהו להתעניין בו, להסתקרן לגביו. בדף זה נציע מגוון משימות קצרצרות , חלקן מחייבות רק יציאה החוצה לדקות אחדות, או ניתנות לביצוע בדרך אל.. או בדרך מ.., בהמתנה לאוטובוס, וכדומה.

המשך קריאת הפוסט ""תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב""

הצל – פעילות חוץ ספונטנית קצרה

בוחרים צל של עץ או עמוד וכדומה. היכן נמצא הצל ברגע זה? מה אורכו?
היכן לדעתכם יימצא הצל בעוד רבע שעה? סמנו באבן את המקום שבו יהיה, לדעתכם, קצה הצל בעוד רבע שעה.
כעבור רבע שעה בדקו האם צדקתם.

המשך קריאת הפוסט "הצל – פעילות חוץ ספונטנית קצרה"

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑