מטיילים עצמאיים – לא צריכים מדריך!

כל מורה , מדריך והורה צריכים לשאוף לכך שיהיו מיותרים.

מה זאת אומרת? זאת אומרת שהצלחתם להעניק לילדים, לתלמידים ולמודרכים שלכם כלים אמיתיים לחיים. כלים שבהם יוכלו להשתמש גם כאשר אתם לא בסביבה. אם ביצעתם את תפקידכם נכון, הצמחתם אדם שיודע למצוא את דרכו, לשים לב לפרטים, לשאול שאלות נכונות ולהשיג מידע.

איך עושים את זה?

קודם כל נברר לעצמנו מה הן המיומנויות למטיילים עצמאיים:

מיומנויות למטיילים עצמאיים 

המטרה: להביא את הילדים החניכים לידי יכולת להיות מטיילים עצמאיים.

  • עצמאיים במציאת דרכם
  • עצמאיים בחיי שדה
  • עצמאיים בהכרת הארץ
  • עצמאיים במציאת מידע
מיומנויות הטיול העצמאי אינן שונות בהרבה מכל התחומים החינוכיים. מיומנויות טיול הן תחום ידע, ויש כאן פעולות לימודיות השייכות לתחום הידע: ידע של חומר מתוכנית הלימודים הרגילה, של מקצועות המסייעים במיוחד להכרה והבנה של הענף, ידע של סביבת המגורים, ידע של בעיות קהילה וסביבה בסביבות המגורים ועוד.
במשך הזמן נצרף לפוסט קישורים למגוון פעולות מעשיות בכל תחום.

לעורר את הרצון לטייל

עוד לפני שהילדים ירכשו מיומנויות לטיול עצמאי, עלינו לעורר או לחזק בהם את הרצון לטייל.

נסו לענות לעצמכם על השאלות הבאות:
  • האם הילדים או החניכים מצליחים לגלות את היופי והעניין במקומות שונים בארץ? אם לא – עלינו להקנות להם מיומנויות גילוי.
  • האם הילדים או החניכים מבחינים במגוון האנושי המקיף אותם?   
  • האם הילדים או החניכים שמים לב ומבחינים בשינויים העוברים על כל סביבה בהתאם לשעה ביום ולעונת השנה? גם הטבע וגם העשייה האנושית משתנים לאורך היממה והשנה. עלינו ללמוד איך לעורר את תשומת הלב לכל אלה.
ואז…

להביא את הילדים והחניכים לידי יכולת גבוהה במציאת דרכם

אמנם כמעט כל אחד מצוייד בווייז או באפליקציית ניווט אחרת, אבל יש חדווה מיוחדת ביכולת למצוא את הדרך לבד. אפשר להציג זאת כמיומנות של הישרדות (אתם במדבר… אין סוללה… הטלפון נשבר וכדומה), וגם כמיומנות של תשומת לב לפרטים. השימוש באפליקציית ניווט עלול לגרום לנו לא לשים לב למראות הדרך, ואם אנחנו מחפשים משהו – לא לראות אותו.
ואלה מיומנויות מציאת הדרך:
  • איתור
  • ניווט
  • בחירת ציר תנועה
  • התנהגות נאותה במקומות שונים כולל תנאי שטח וסביבות אנושיות

להקנות לילדים ולחניכים יכולת להשתמש בדברים שבשטח

כשכבר נמצאים בשטח, אפשר להקנות לילדים או לחניכים יכולת להשתמש בשדה לצרכיהם ולנוחותם:

  • נוחות תנועה: לבוש, מנשאים
  • נוחות, בטיחות, בטחון במקומות חנייה ולינה
  • ידע בהכנת ארוחות שדה (אישיות)
  • ידע בהגשת עזרה ראשונה לעצמם ולחבריהם.
  • ידע באזעקת עזרה: תמרור עשן, אש, פחית וכדומה

להביא את הילדים והחניכים לידי הבנת ידיעת הארץ 

מאד כיף לטייל עם מדריך. המדריך משתף במידע וסיפורים, המדריך מסב תשומת לב לנקודות עניין, המדריך "יודע הכל"… ומה קורה "ביום שאחרי"? מה קורה כאשר החניכים נמצא בשטח ואין מדריך איתם? האם הם יצליחו למצוא בעצמם את נקודות העניין? האם ידעו להשיג מקורות מידע מתאימים?

לכן אחד מתפקידי המדריך הוא להכין את החניכים לעתיד שבו החניכים יטיילו בלי מדריך:

  • יכולת לשאול שאלות מתאימות כדי לקבל מידע מאדם (תושב בשטח, מדריך, מומחה וכו')
  • יכולת להפיק מידע מחומר כתוב, כולל מקורות המידע מיהמנים באינטרנט
  • יכולת להפיק מידע ממפות טופוגרפיות מקצועיות ומתרשימים
  • יכולת לערוך תצפית ומחקר
  • הכרת מקורות מידע: מוסדות ותצוגה, גנים, שמורות ומוזיאונים

וכשאין מקורות ידע בהישג יד (וגם אין מצלמה): הכנת מרשמי דרך:

  • תאור במילים של עצם או אתר
  • מרשם של עצם או אתר
  • תאור התנהגות של צמח, אדם, בעל חיים.

להקנות את הידע הבסיסי

אנחנו חיים בעולם של הצפת מידע. לכאורה נראה שאין צורך להצטייד מראש בשום ידע. כל מה שנרצה ונצטרך לדעת נמצא בהישג ידנו כפשוטו – בטלפון החכם. אבל האמת אינה בדיוק כך. כל מידע שנקבל ממקורות המידע מבוסס על ידע קודם. לכן עלינו להקנות עקרונות ובסיסי ידע בתחומים מגוונים:
  • הבנת עקרונות של מקצועות רלבנטיים. לדוגמה: מה צריך הצמח כדי לחיות?
  • הכרת מקומות. לדוגמה: איפה נמצאת חיפה? באיזה אזור בארץ?
  • הכרת תולדות ארצנו. לדוגמה: לפני כמה זמן היתה התקופה הביזנטית? באיזו שפה דיברו אז יושבי הארץ?
  • הכרת מגוון תושבי ארצנו. לדוגמה: מה ההבדל בין דרוזים לבדווים?

תרומה לחברה

ואחרון חביב: כחלק מהכרת הסביבה צריכים לזכור שאיננו חיים לבד בעולם, ואנו שואפים להעניק גם לאחרים. לדוגמה:

  • הכרת מוסדות וולונטריים בתחומי קהילה וחברה
  • השתתפות בפעולות התנדבותיות במוסדות קהילתיים ובגופים סביבתיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: